שמי ורדה לבקוביץ ואני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי.

הסיפור האישי שלי – כיצד הצלחתי להיגמל מעישון.

עישנתי במשך 30 שנה ודורגתי בקטגוריה של מעשנים כבדים. עישנתי שתיים וחצי קופסאות ביום.

כל הזמן הייתי עם סיגריה ביד, בלילות הייתי מתעוררת כל שעה וחצי ומדליקה סיגריה, הייתי מעשנת מתוך שינה. כל הבית היה שרוף, השמיכות, הכריות, השידות שעל יד המיטה, הבגדים..... בכל מקום בבית הייתה קופסת סיגריות ומציתים היו מפוזרים בכל מקום.

יש לי 2 בנות שאני אוהבת מאד, אחת מהן סובלת מאסטמה והייתה צריכה לסבול את עשן הסיגריות שלי בבית במשך שנים, מה שגרם לה נזקים והגביר את התקפי קוצר הנשימה ולמרות אהבתי הגדולה אליה, לא יכולתי להימנע או להפחית בכמות העישון. בתי השנייה הייתה מתרחקת ממני כל הזמן בטענה שנודף ממני ריח מסריח של סיגריות ושהריח עובר לשיער שלה ולגוף שלה. בנותיי הפצירו בי השכם והערב והתחננו שאפסיק לעשן ולא יכולתי.

עשיתי כל מיני ניסיונות להפסקת עישון, הלכתי לסדנאות, קניתי את הספר של אלן קאר "הדרך הקלה להפסיק לעשן", שמעתי מחברים שקראו את הספר והפסיקו לעשן, קניתי מדבקות, השתמשתי בסיגריה אלקטרונית וגם לקחתי ,עפ"י המלצת רופא קופ"ח, את כדורי הזייבן שגרמו לי לחוסר ערנות, טשטוש והרגשה כללית לא טובה.

עשיתי כל מיני הסכמים עם חברים שהבטיחו לי מתנות ואפילו סכומי כסף על-מנת לדרבן אותי להפסיק לעשן. בכל הניסיונות נכשלתי.

הפעם הארוכה ביותר שהפסקתי לעשן הייתה שנה ובמהלך כל השנה הזאת הייתי עצבנית, עליתי במשקל, הרגשתי שמנה, עצבנית ומתוסכלת. כל הסובבים אותי סבלו מחוסר הסבלנות שלי בכל השנה הזאת.

לבסוף נשברתי וחזרתי לעשן.

אמרתי לכולם שאני נהנית מהעישון, שהעישון לא מפריע לי, אבל שיקרתי כיוון שהרגשתי חנוקה מהסיגריות, הייתי מדליקה סיגריה ומרגישה שאין לי אוויר. פגעתי בעצמי ובכל הקרובים אליי.

כל מי שנכנס אליי הביתה אמר שהבית מסריח מסיגריות וכך גם אני , השיער שלי והבגדים שלי.

לא יכולתי לשבת בסרט רצוף , כיוון שלאחר זמן קצר הרגשתי חסרת מנוחה וזקוקה לצאת לעשן.

כל שנתיים הייתי עושה בדיקות סקר מנהלים ובכל פעם היה נאמר לי שהריאות שלי במצוקה קשה ושכל יום נוסף של עישון גורם לי יותר ויותר נזק. אחת הרופאות מביה"ח איכילוב יעצה לי לרדת בכמות הסיגריות ולעשן רק 10 סיגריות ביום וחשבתי שזה רעיון נפלא, אך גם אותו לא הצלחתי ליישם.

לפני 3 שנים הכרתי איש נפלא, המפגש בנינו היה כל-כך עוצמתי והמשך הקשר הידק וחיזק את אהבתנו ולאחר 3 חודשים מימשנו את אהבתנו ונישאנו. לאחר שנה של נישואים ינקלה בעלי (שגם הוא היה מעשן כבד) ושהוא אהבת חיי, עבר צנתור ונגזר עליו להפסיק לעשן לאלתר. המצנתר שלו אמר לו שאם לא יפסיק לעשן חייו בסכנה. כאשר איום כזה היה תלוי מעל צווארו ינקלה הפסיק לעשן מייד.

הקרדיולוג של ינקלה הסביר לי שגם עליי להפסיק לעשן, אחרת אגרום לאהוב שלי נזקים בהיותו מעשן פאסיבי. זה היה הסיפור הקשה מכל !!!

כמובן שלא רציתי להזיק ליקר לי מכל, אך לא הצלחתי להפסיק לעשן אפילו בשביל האהוב שלי.

ניסיתי להפסיק אבל הרגשתי שאני משתגעת, הייתי פקעת עצבים, במקום לטפל בינקלה ,שהיה זקוק לי לאחר הצנתור, הייתי חסרת סבלנות, עצבנית וכל הזמן היו בנינו ויכוחים. הרגשתי שאין לי כוחות, הרגשתי שאני לא מסוגלת.... ההתמכרות לניקוטין גברה עליי, ניסיתי בכל כוחי ולא הצלחתי.

שיקרתי את ינקלה שהפסקתי לעשן והייתי "גונבת" עישונים בכל מיני מקומות מחבוא, הייתי יוצאת מהבית "לקניות ולסידורים" כדי לעשן.

חצי שנה לאחר הצנתור יצאנו למסע של שנה בהודו ובמזרח. עזבנו בארץ עבודה, משפחה וילדים ונסענו לטייל. הגענו להודו ואני הסתובבתי ברחוב מחפשת חנות בשביל לקנות סיגריות, כאשר לפתע ראיתי שלט שכתוב:

"Nirdosh – herbal cigarette- no tobacco, no nicotine".

לא האמנתי למראה עיניי !!!!!! עד הודו הייתי צריכה לנסוע בשביל למצוא דבר כזה ?

אני מאמינה שכל דבר מכוון ושום דבר איננו מיקרי ....

פניתי למוכר שהסביר לי שאלה סיגריות שעשויות משמונה צמחי מרפא ועפ"י תורת האיור וודה ההודית יש להן אפילו סגולות בריאותיות, הוא הסביר לי שאלה סיגריות ללא טבק וללא ניקוטין שעטופות בעלה.

אמרתי נמסטה (בהודית) וקניתי כמובן קופסה לניסיון. מייד פתחתי את הקופסה, הדלקתי סיגריה וכמו במטה קסם עישנתי והרגשתי שהנה באה הישועה. הסיגריה הייתה טעימה ועישנתי אותה כמו שאני מעשנת סיגריה רגילה.

הייתי מאושרת והרגשתי שאני בדרך הנכונה. בליבי גמלה החלטה לעשן את נירדוש- Nirdoh במקום הסיגריות הרגילות. כדי לא להקשות על עצמי שילבתי בין הסיגריות ובכל פעם שרציתי לעשן סיגריה רגילה הייתי מנסה לעשן במקומה את נירדוש- Nirdosh , כך הפחתתי בכמות של הסיגריות הרגילות ולאחר כ – 6 שבועות הפסקתי לגמרי את הסיגריות הרגילות.

הסיגריות של נירדוש- Nirdosh ללא טבק וללא ניקוטין היוו עבורי תחליף מצוין לסיגריות אך ללא טבק וללא ניקוטין. עישנתי אותן בבוקר עם הקפה ובערב לאחר הארוחה, לא שיניתי הרגלים ולא שיבשתי לעצמי את החיים. הן היו תחליף מצוין ולאט לאט כאשר הגוף שלי השתחרר מההתמכרות לניקוטין יכולתי גם להפחית בכמות של נירדוש- Nirdosh .

היום אני יכולה לספר לכולם בגאווה שאני שנה וחצי ללא עישון.

מידי פעם כשאני מרגישה רצון לעשן אני מדליקה את הסיגריה של

נירדוש- Nirdosh ונהנית מכל שאכטה, אבל לא מכורה יותר !

.

נתונים נוספים